נהוג להסביר כי שיאצו הוא צירוף של שתי המלים היפניות שי (shi ) שפירושה אצבע ואצו (atsu) שפירושה לחץ. ההלחמה הזאת של שתי המלים באה ללמד כי טיפול השיאצו נעשה על ידי הפעלת לחץ של המטפל באמצעות אצבעותיו על המטופל. זה, כמובן, רק חלק מהעניין וקצה הציפורן של טיפול שיאצו. בתרגום השכיח לעברית השם "שיאצו" מצהיר על הטכניקה ולא על המהות, ועל טכניקה ספציפית מתוך מכלול רחב.
לחץ היא מלה שעולים ממנה קולות של דחק ושל מאמץ, ולמעשה היא מלה שכדאי להוציאה מחדר הטיפולים. הדרך לטפל בשיאצו היא באמצעות העברת משקל ועבודת גוף נכונה של המטפל. הטלת לחץ האצבע למשל אינה נעשית מתוך האצבע עצמה או מתוך כף היד, אלא נוצרת מתנועה ארוכה של המטפלת או המטפל שרק סופה בקצה האצבע הלוחצת.
באופן דומה, כשהמטפל.ת לוחצת באצבעה על נקודה מסויימת בגוף המטופל/ת, שלפי עקרונות הרפואה הסינית נמצאת על תוואי של מרידיאן (ערוץ אנרגיה), השפעת הלחיצה תהיה הרחק ומעבר לנקודה עצמה. תנועות אדוותיה ירשמו במרחבי הגוף כמו אדוות הגלים המתפשטות בהטלת אבן אחת לים.
