לפני כחמש שנים במסגרת פסטיבל רוחני, הוקרן בסינמטק תל אביב סרט על ד"ר ג'ון סרנו, הדוקטור האמריקאי רב הידע והניסיון שהציע הקלה ומרפא להמוני אמריקאים שסבלו מכאבים כרוניים בגב, בצוואר, בשכמות, בעורף, בכתפיים. הסלוגן של הסרט היה "האם אי פעם ראית סרט ששינה את חייך?"
כדי לשכנע את קהל הצופים ואת דעת הקהל ביעילות הגישה שהציע ד"ר סרנו, הופיעו בסרט בין היתר השדרן הווארד סטרן והתסריטאי שחקן לארי דיוויד. שניהם לא מהסוג שאפשר לחשוד בהם שילכו לפסטיבלים רוחניים. סטרן סבל מכתף קפואה (מה שבשיאצו, כמו ברפואה הסינית, מכונה "כתף בת 50") ודייויד התענה מפריצת דיסק.
ד"ר סרנו, מומחה ברפואת כאב, הציע לסובלות ולסובלים האמריקאים, להתחבר לגישה שכאבי הגוף הם מניפסטציה פיזית, כלומר התגלמות או התגשמות בגוף, של מתחים ולחצים שקיימים ברגש או בנפש. ההכרה בכך, וההבנה והמודעות לכך הקפיצו את המטופלים למסלול יחסית מהיר של ריפוי.
העולם היה ועדיין זקוק לדוקטור מערבי עם חלוק לבן שימליץ על טיפול שמאפשר לתת לגוף את מה שהוא מבקש. כשעבדתי בקופת חולים, בין התלונות השכיחות של הבאות והבאים לטיפולים בקליניקה, היו כאבי גב, תחתון, אמצעי, עליון, מקרין לצד הירך, יושב בשכמות, עולה לצוואר, יורד לכתפיים. לא מעט מהבאות והבאים לחדר הטיפולים התחילו את הפגישה במשפט - "אני לא כל כך מאמין בזה אבל הדוקטור שהפנה אותי, מאד המליץ, אז באתי. אמרתי ננסה".
בבסיס השיאצו עומד, בין היתר, הרעיון שמקור הכאב הוא בסטגנציה, בתקיעות או בחסימה, של צ'י או דם. הסטגנציה הזאת גורמת לתנועה לא חלקה במרידיאן, אותו ערוץ אנרגטי, ומוציאה את הגוף מאיזון ומהרמוניה. בשיאצו, לכאבי הגב יש כל מיני סיבות, חלקן כלל לא רגשיות. אבל יש לא מעט כאב גב שהתמקמו על מרידיאנים שהביטוי הרגשי שלהם הוא פחד, דאגה, כעס.
השיאצו מאפשר לגוף לדובב את עצמו כי למי יש חשק לדבר כשאין כח לדבר. מי שדיברו, סיפרו על עניינים שקשורים לזוגיות, משפחה וקריירה, ולפעמים על התלבטות ממושכת וחוסר יכולת להכריע בה. הם לא ששו לדבר ולא היה בכך צורך. השיאצו מאפשר לגוף להרפות, לשחרר, ולנשום, ליצור מרווח או מרחב פנימי בזכות הנשימה, להוריד את רמת המתח, להיפרד מתפיסות, להיפתח. זה מתחיל בגוף וזה ממשיך לאט לאט ובהדרגה לנפש ולרגש ולחיים עצמם.