עולם ומלואו

שתי התמונות האלה תלויות צמודות זו לזו בקליניקה שאני מטפלת בה. הן היו כאן כשהגעתי. בזמן שבין הטיפולים המבט שלי נח עליהן.

הן שטוחות אבל יש בהן עולם ומלואו. אגוז שבתוכו ביצה, שריון עם לב או אגם, עץ קוקוס שמזכיר לי תמר, את ההבטחה והפוטנציאל שבזרע, את הבחירה הרורשאכית האפשרית שבין זבוב לפרפר.

אני אוהבת את השורש בהה, וגם את תהה, ושהה. הם פתוחים ואינסופיים. הכל יכול לקרות דרכם. הם מזכירים לי ים ואגם, תהום ומדבר. או תוהו ובוהו.

טיפול שיאצו נמשך שעה. יש בו אינספור הזדמנויות למיינד ולבאדי, לגוף ולמחשבה לשהות, לתהות, לשעות ולהיות.